Page Speed: מדריך ל‑LCP ו‑FID
זה חלק נוסף מהבלוג של קואליקס, רק עוזר לכם להבין טוב יותר.
טוב, אז ישבת לי חבר בבית קפה, שותה אמריקנו כפול מדי חזק, ושואל: “תגיד שמול, מה הקטע עם LCP ו‑FID? גוגל עושה מזה עניין, אבל לא כזה ברור מה אני אמור לעשות עם זה.”
אז הנה, אני עונה לו כמו שהייתי עונה לכל בן אדם נורמלי – לא בגרף, לא בקובץ PDF של גוגל, אלא כמו שמדברים. LCP ו‑FID הם פשוט שני מדדים שגוגל מנסה (עם דגש על “מנסה”) להשתמש בהם כדי להבין אם האתר שלך “מהיר” – לא רק בכאילו, אלא מהעיניים של המשתמש.
רגע, מה זה כל האותיות האלה?
LCP = Largest Contentful Paint
זה פשוט הרגע שבו נטען “החלק המרכזי של הדף”. לא הלוגו, לא איזה קישוט בצד – אלא הדבר הכי גדול שרואים ראשון, כמו כותרת או תמונה ראשית. ככל שהוא נטען מהר יותר – האתר נחשב “מהיר”. אם זה לוקח יותר מ‑2.5 שניות – אתה בבעיה (לפחות מבחינת גוגל).
FID = First Input Delay
זה מדד שבודק כמה זמן לוקח לאתר שלך להגיב כשמישהו מנסה לעשות בו משהו – למשל ללחוץ על כפתור או למלא טופס. אם האתר נטען יפה אבל כשמישהו לוחץ הוא תקוע – זה לא חוויית משתמש, זה חוויית עצבים.
מה באמת קורה כשעובדים עם אתרים?
בפועל? חצי מהאתרים נבנים עם יותר מדי דברים מיותרים: באנרים, סרטונים, מיליון ספריות ג’אווהסקריפט, כרום מוריד אינסטגרם כברירת מחדל. ואז שואלים “למה האתר איטי?”
והכי גרוע – “אבל המעצב אמר שזה חשוב” או “זה יצא פיקס בפיגמה”. נו, אז יצא יפה. שגם ישתמשו בזה באלבום החתונה, לא באתר שצריך להמיר טראפיק.
אז מה עושים? באמת – מה שמול עושה?
קודם כל – מודדים. לא לפי תחושת בטן, אלא לפי הכלים של גוגל: PageSpeed Insights ו‑Lighthouse. תן דוח, תראה איפה צוואר הבקבוק.
ואז? מקלפים. כמו בצל. מתחילים בלהעיף גופנים כבדים, טוענים תמונות כמו שצריך, דוחים ג’אווהסקריפטים לא דחופים. אם צריך – עושים restructure קל לקוד.
ומה עם תוספים? לפעמים זה כמו להוסיף רוטב על ביף – אם הבשר טוב, תקבל טעם. אם לא – תקבל מיונז חם. יש תוספים שעוזרים (כמו LiteSpeed Cache בוורדפרס), ויש כאלה שפשוט מוסיפים עומס.
שמול מספר רגע של תובנה
פעם עשיתי אופטימיזציה לבלוג באוכל טבעוני – הכל היה נקי, קליל, טעים בקוד. אבל התמונות? 8 מגה לכל תמונה של קישוא בתנור. אמרתי ללקוחה: “גם לקישוא מגיע קומפרסיה.” מאז היא מקבצת את התמונות, והדירוג? קפץ.
משהו לסיום – טיפ עם ערך אמיתי
אם אתה בעל אתר, תפסיק לחשוב רק על “מה אני רוצה להראות”, ותתחיל לחשוב “מה המשתמש צריך לראות מהר”. זה הכל. תעלה קודם את מה שחשוב לתחושת ה־וואו ולהתמצאות – טקסטים, תפריט, שורת ההמרה. כל השאר יכול לבוא אחר כך.
LCP ו‑FID זה לא מדע טילים. זה פשוט דרך למדוד תוך כמה זמן המשתמש מרגיש שהגיע למקום שפועל. אם תטפל בזה – תראה שגם הקידום ישתפר, וגם המשתמשים יודו לך בשקט.
בסופו של דבר, כל הסיפור של מהירות אתר ו‑SEO בכלל נראה כמו תחום מלא בז’רגון, גרפים, כלים, צבעים (אדום! ירוק!), ודוח”ות בגובה העיניים של רחפן. אבל כשמורידים את כל הפילטרים – מדובר פשוט בלגרום לאנשים לחכות פחות, להבין מהר יותר, ולקבל תחושת שליטה וחוויה חלקה. זה לא קסם, זו פשוט גישה. כן, SEO לפעמים נראה כמו ציד דרקונים – אבל עם סכין חדה וכניסה לקונסולה הנכונה, תראה שזה סך הכול מזלג ושניצל. תתחיל בלהבין איך המשתמש חווה את האתר שלך, לא איך אתה היית רוצה לתאר אותו לבוס שלך. ואחרי שתעשה את זה? כל השאר נהיה יותר קל. או לפחות – פחות מתסכל. קח נשימה, תתחיל עם ה‑LCP, תשתה קפה טוב, ותגיד לעצמך: יאללה, שמול היה עושה את זה אחרת – אבל לפחות אני עושה משהו. וזה, כמו כל קמפיין טוב, כבר צעד ראשון בכיוון הנכון.
