זה חלק נוסף מהבלוג של קואליקס, רק עוזר לכם להבין טוב יותר.
כתיבת מאמרים בלוק טמפלייט של שעה
תדמיינו שאתם יושבים איתי לקפה (בלי קצף, תודה), שואלים שאלה פשוטה — “שמול, איך אני כותב מאמר SEO מבלי לאבד חצי יום עבודה ואמונה באנושות?”
אז הנה התשובה: בלוק טמפלייט של שעה. כן, קראתם נכון. לא טכניקה גאונית מהעמוד ה־34 במדריך של בריאן דין. לא איזו שיטה שמתאימה רק אם יש לך צוות תוכן, מנהל קריאייטיב ו־3 חופשות בשנה. פשוט דרך נורמלית וכלילה לכתוב מאמר שאשכרה עושה את העבודה במנוע חיפוש — ובעיקר למי שקורא אותו.
רגע, מה זה בלוק טמפלייט?
בלוק טמפלייט (או תבנית בלוקים, אם אתם מתעקשים על עברית) זה פשוט מבנה קבוע שעוזר לכתוב טקסט במהירות, בלי לחפש השראה באינסטגרם או לגנוב רעיונות מוויינט.
כל מאמר מקבל את אותו “פאזל” של חלקים שאתם ממלאים, כל פעם בנושא אחר. ככה חוסכים זמן וחוסמים את הייאוש. פחות עבודה רגשית, יותר כתיבה יעילה.
השלד של הבלוק טמפלייט
1. פתיח שמדבר בגובה העיניים
לא תזה שיווקית ולא הקדמה אקדמית. פשוט כמה שורות שמכניסות את הקורא לעניין. כאילו התחלתם לרכל על משהו מעניין.
2. מה הבעיה שכתבה עוזרת לפתור?
תסבירו מה הקוראים לא יודעים, מבולבלים לגביו, עושים לא נכון — ומה הולך להתבהר להם בהמשך.
3. פתרון ברור ומעשי (מה שעובד בעולם האמיתי)
זה המקום לפרקטיקה. אל תספרו על אסטרטגיות — תדברו על פעולות. שלבים. דוגמאות. משהו שמישהו יכול להעתיק ולעשות.
4. טיפ אישי או סיפור קטן מהשטח
משהו שקרה לכם או ללקוח, חי, לא מושלם, לא ממוחשב. זה האנושי שגורם לקוראים להבין שאתם לא בוט.
5. סיום שנותן להם להרגיש שהם יכולים
טיפ, חיזוק, דרך להסתכל אחרת על משהו – לא עקיצה. משהו שנותן תחושת מסוגלות, לא מאיים.
ככה אני עושה את זה בפועל
אני מחזיק תבנית בגוגל דוקס, עם חמישה בלוקים פשוטים. כשאני מקבל נושא — אני נכנס לשבלונה, שם טיימר לשעה, ומתחיל למלא. לא עורך, לא מתקן, לא מתבכיין. פשוט כותב.
לפעמים יוצאים פנינים. לפעמים יוצא משהו שצריך ללטש (או למחוק…). אבל תכלס — ככה כתבתי עשרות מאמרים שרצים ראשונים בגוגל. ולא, לא כי הם “מרהיבים” כמו שהמורות לספרות רצו – אלא כי הם ברורים, מדויקים, ועושים את העבודה.
תובנה אישית קטנה — רגע של שמול
יום אחד ישבתי עם לקוח, והוא אמר לי: “אני פשוט לא מצליח לכתוב. בראש זה נשמע פצצה – אבל כשאני מתחיל, הכול מתמסמס לי.” אמרתי לו: “במקום לכתוב מאמר – דבר לעצמך כאילו אתה מסביר לי. תכתוב את זה. תלטש אחר כך.”
יום למחרת שלח לי מאמר מעולה. בלי דרמות, בלי טיוטות. פשוט כתיבה שפויה. מאז — הוא מבסוט.
לסיום – טיפ שאפשר לקחת איתכם
בפעם הבאה שאתם צריכים לכתוב מאמר, תתחילו עם שלד. אל תכתבו “מאמר”. תכתבו “פתיח פה, בעיה שם, פתרון פה, טיפ אישי פה, סיום שם”.
המוח שלנו מת על מסגרות. תנו לו את מה שהוא אוהב. עזבו השראה – תעבדו עם תבנית. זה לא מוריד מהאיכות — זה מקצר את הדרך.
ואם זזתם מטר בכתיבה בזכות הפוסט הזה — אז הרווחתי את הקפה של מחר. בריאות.
ומה למדנו מכל זה?
שלא צריך להסתבך. קידום אתרים, במיוחד כתיבת תוכן ל־SEO, זה לא מיסטיקה סיבירית ולא תוצאה של מדיטציות עם יוניקורנים. זה פשוט עניין של גישה. אפשר להיכנס ללחץ, לשייף כל פסקה עד שהיא נשמעת כמו שייקספיר במדי שירות, ואפשר — פשוט — להשתמש בטמפלייט, לשים שעון, ולכתוב כאילו אתם מדברים עם מישהו. עם אדם. לא עם האלגוריתם של גוגל.
זכרו, SEO יכול להיות מבלבל, אבל אם מורידים רגע את הפוזה וניגשים לזה כמו בני אדם — זה כבר נראה אחרת. זה לא חייב להיות על חשבון היצירתיות או האיכות. להפך, הפורמט רק עושה סדר בבלאגן ומחבר אתכם חזרה למטרה: לעזור באמת לאנשים למצוא תשובות. או לפחות לא לצרוח עליהם בשורת כותרת על “10 טיפים שישנו את חייכם לנצח!!!111”
אז כן, אחרי 20 שנה בתחום, עם אינספור מאמרים, לקוחות, ועדכוני אלגוריתם (שברובם לא שינו כלום חוץ מהלחץ הקולקטיבי), אני יכול להגיד דבר אחד בוודאות: לפעמים כל מה שצריך כדי לכתוב משהו טוב — זה פשוט להפסיק לנסות להרשים, ולהתחיל לדבר.
