זה חלק נוסף מהבלוג של קואליקס, רק עוזר לכם להבין טוב יותר.

ההיסטוריה של גוגל בדקה

לפני כמה שנים ישבתי עם חבר, פחות בעניין של דיגיטל ויותר בעניין של ספורט (ועל הדרך גם עוסק בנדל”ן, כי למה לא), והוא שואל אותי: “תגיד, כל העניין הזה של קידום בגוגל – מה, זה לא פשוט? כאילו… תכתוב כמה מילים באתר, תשים תמונה יפה – וזהו, לא?”.

אז עניתי לו, כמו שאני עונה לכולם – “נגיד שגוגל התחיל בתור פוקריסט קצת נאיבי: הוא חיפש פלופים פשוטים, לימד את עצמו לקרוא מהלכים, ובסוף בנה מהלך כזה מתוחכם, שגם כשאתה חושב שאתה בלוף – הוא כבר ראה אותך משחק חמישים פעם קודם.”

הרגע שבו הכל התחיל

אי שם ב-1998, שני חבר’ה – לארי וסרגיי – החליטו לבנות מנוע חיפוש שיעבוד קצת אחרת. במקום לספור מילים בעמוד, הם התחילו לבדוק מי מקשר למי. כמו לשבת עם חבורה של שחקני פוקר ולשים לב מי נוהג להקשיב למי.

הם קראו לזה PageRank, וזה עבד. כלומר, בהתחלה – זה היה כמו לשחק מול טירון שחולם בפומפוזיות – מצאת פרצה, שמת מילה 22 פעם בעמוד, בינגו, אתה ראשון.

מהר מאוד – המשחק השתנה

מדפים לתוכן איכותי (לפחות בתיאוריה)

בשנים אחרי, התחילו להגיע עדכונים שאמרו: “לא, לא בא לנו יותר שתדחפו מילים סתם. תכתבו תוכן ‘איכותי’.” נשמע נהדר, אבל כששואלים עשרה קידום-אתריסטים מה זה ‘איכותי’, מקבלים שתים-עשרה תשובות.

פינגווינים, פנדים ומה שביניהם

ואז הגיעו היצורים. לא גמורים ממחלקת גן חיות – אלא עדכונים של גוגל. “פנדה” ניקתה את התוכן הזבלני, “פינגווין” טיפל בקישורים הלא טבעיים, והאלגוריתמים התחילו להבין שמה שעובד באמריקה – לא בהכרח עובד באשדוד.

אל תזייפו התנהגות אנושית

בשנים האחרונות גוגל התחיל להתנהג כמו רואה חשבון עם חיישן רגשי: לא רק לנתח מה כתוב, אלא איך משתמשים באמת מתנהגים באתר. כמה זמן הם נשארים, האם חזרו לתוצאות אחרי שנכנסו, ואם האתר שלך מעורר בהם תשוקה לחיים… או בעיקר פופ-אפ שמכסה את הכל.

והאמת? זה נשמע מתוחכם, אבל בסוף – גוגל מאוד “אנושי” בדרך שבה הוא חושב. אם גולש נכנס ויוצא תוך שנייה – זה סימן. ואם עמוד נבנה כמו דף נחיתה של מוצר לירידה במשקל – גם זה סימן, אבל שלילי.

שמול משתף תובנה קטנה מהחיים

פעם קידמתי אתר ללקוח שהיה בטוח ש”הכל כתוב שם, פשוט תן לו לעלות”. עליתי איתו למקום הראשון בביטוי מכובד, באמת. תנועה התחילה לזרום – ואז כלום. אפס פניות. למה? כי גוגל אמנם ידע לדרג, אבל הגולשים קראו את התוכן ולא התחברו. האתר היה מדויק טכנית – אבל חסר חיים.

שם הבנתי – קידום אתרים זה לא רק להגיע, זה גם לדאוג שכשכבר הגיעו – לא ילכו למתחרה.

טיפ פרקטי לסיום

אם יש לך אתר או בלוג – תעשה סריקה קטנה. תיכנס כגולש, תעבור את הדפים כאילו זו הפעם הראשונה שלך, ושאל את עצמך: האם זה באמת מעניין? האם הייתי נשאר פה מיוזמתי? ואם אתה לא בטוח – בקש מחבר, עדיף כזה שיש לו אפס סבלנות.

כי קידום אורגני זה לא טריק – זה תהליך. וגוגל, כמו שחקן פוקר טוב, שם לב לדפוסים. תן לו לראות שאתה משחק משחק נקי, מעניין ולא חוזר על עצמך. זה יעבוד יותר טוב מכל תוסף פלאים.

ואם הכל נשמע לך כמו יותר מדי – מזמין אותך לבדוק את קואליקס. לא מבטיח קסמים, כן מבטיח שתבין מה באמת עובד. בגובה עיניים, כמו שצריך.

לסיכום – קידום אורגני הוא עולם מורכב, אבל לא חייב להיות מסובך. ברגע שמבינים שגוגל לא מחפש אשף טכני או קופירייטר עטור פרסים, אלא אתר שמכבד את הגולש ומדבר בשפה אנושית – הרבה מהמסך יורד, והעניינים מתחילים להתבהר. אתה לא צריך להיות גורו שיודע כל עדכון באלגוריתם; אתה כן צריך להבין את הכוונה מאחורי הכללים. לבנות אתרים עם נשמה, להסתכל על התוכן בעיניים של גולש אמיתי, ולהיות מוכן להשתפר כל הזמן. וזה אולי נשמע מתיש, אבל האמת? זה בדיוק מה שעושה את זה מעניין. אחרי עשרים שנה בתחום, אני כבר לא מאמין בקיצורי דרך – אבל כן מאמין בקיצורי למידה. והקיצור הכי טוב? להבין ש-SEO זה לא קסם – זה פשוט לגרום לאנשים להישאר, להקשיב, ולפעמים – גם ללחוץ על “צור קשר”. אם מצליחים בזה? גוגל כבר יסתדר.