בניית קישורים פנימיים לעומק

זה חלק נוסף מהבלוג של קואליקס, רק עוזר לכם להבין טוב יותר.

תאר לך שאתה יושב באיזה בית קפה עם חבר—הוא כזה שפתח לעצמו בלוג או אתר קטן ליד העסק, ועכשיו הוא חופר בגוגל להבין איך משאירים את הקוראים יותר זמן באתר (ומקבלים יותר טראפיק, כמובן).
אז הוא שואל: “תגיד, שמול, מה הסיפור עם קישורים פנימיים? כמה מהם צריך? לאן? וזה באמת עושה משהו?”

אז אני עונה לו כמו שאני עונה תמיד: זה כמו לשחק פוקר עם קלפים שאתה שולף מהשרוול של עצמך. לא צריך לחכות שיגיע קלף טוב – אתה פשוט יוצר את הדרך שבה הקוראים (וגוגל) יזוזו באתר.

מה זה בכלל “קישורים פנימיים לעומק”?

קישורים פנימיים זה פשוט לקשר בין עמוד לעמוד באותו אתר. אבל “לעומק”?
כאן מתחיל המשחק היותר מעניין.

רוב האנשים מקשרים רק מהעמוד הראשי למדריכי תוכן או פוסטים, וזהו. אבל גוגל, כמו כל שחקן פוקר טוב, מסתכל על כל הקלפים.
וכשאתה בונה קישורים לא רק לעמודים הראשיים, אלא גם לפינות ה”מתות” באתר – אתה בעצם מזרים אליהן חיים, תשומת לב וסיכוי לעלות בדירוג.

ולאן לקשר? איך מחליטים?

מבחן הפשטות: מה עוזר לגולש?

אם הקורא הגיע למאמר שמדבר על איך לבחור לפטופ, סביר להניח שיכול לעניין אותו גם מדריך על מעבדים, או על איך לא ליפול בפח של מבצעים.
ככה אתה חושב – לא איך לעשות טריק לגוגל, אלא איך באמת לעזור לגולש.
אגב, בגוגל קוראים לזה “משתמש קודם – אלגוריתם אחר כך”. נשמע יפה. לפעמים גם עובד.

אל תקשר רק כי SEO אמרו

פעם עבדתי עם לקוח שממש התעקש שכל עמוד באתר יקשר לכל דבר שזז.
אני מדבר איתך על טקסטים מלאים בקישורים כמו סלט עם יותר פטרוזיליה מתוכן.
זה לא עזר – זה בלבל. גם את הקוראים, גם את גוגל. והכי גרוע – את עצמך.

כל עמוד הוא דוכן במרכז קניות

תחשוב שכל עמוד באתר שלך הוא דוכן.
אם מישהו כבר נכנס – אתה רוצה להוביל אותו הלאה, לעוד דוכן (עוד עמוד) מעניין. לא לזרוק אותו הביתה.
אז אל תשאיר עמודים “יתומים” – כאלה שלא מקשרים אליהם או מהם. זה מפספס נקודות זכות גם אצל גוגל, וגם אצל האנשים האמיתיים שקוראים אותך.

תובנה קטנה מהשטח

היה לי לקוח עם בלוג ישן שכמעט לא קיבל תנועה כבר שנים.
עברתי עליו עם פינצטה, ומצאתי כמה פוסטים טובים, כאלה שהיה כיף לקרוא. פשוט שכחו מהם.
חיברתי אליהם קישורים רלוונטיים ממקומות חמים באתר – וזהו, לאט לאט התחילו להיכנס אנשים. וגוגל? הוא בא אחריהם.

אז מה עושים מפה?

לא צריך עכשיו להיכנס לפאניקה ולשכתב הכול. קח רבע שעה השבוע, תעבור על עמוד באתר שלך, ותשאל את עצמך:

• יש פה קישור לעמוד אחר שבאמת עוזר למי שקורא?
• האם יש עמודים באתר ששכחתי מקיומם?
• האם אני עוזר לגולש לגלות עוד תוכן שיכול לעניין אותו?

אל תעשה את זה מושלם. פשוט תתחיל. כמו משחק פוקר ראשון: לומדים תוך כדי תנועה.
מבינים איפה הקלפים הטובים, מתי לשים קישור, ומתי לקפל.

בהצלחה 🙂

בסופו של דבר, מה שניסיתי להגיד פה זה פשוט: קישורים פנימיים הם לא קסם, אלא היגיון בסיסי עטוף בטיפה אסטרטגיה. אתה לא חייב להבין כל פינה באלגוריתם של גוגל כדי לנצח את המשחק – אתה רק צריך להכיר את השולחן שלך. תחשוב על הגולש, תראה איפה אפשר לתת לו ערך אמיתי ולהוביל אותו במסלול טבעי באתר. אם במקרה גם צחק בדרך או הרגיש שהכתיבה דיברה אליו בגובה העיניים – אתה כבר בדרך הנכונה. כן, SEO יכול להיות עולם סבוך, מלא מונחים מוזרים וחשבונות אנליטיקס מבהילים. אבל לפעמים, זה פשוט עניין של קישורים חכמים, כוונה טובה, ועקביות. כמו שאני אומר תמיד: לא כל יד מנצחת את הפוקר – אבל אם אתה משחק חכם, אתה תישאר בשולחן. ואל תדאג, גם אם תעשה כמה טעויות – גוגל הוא אומנם שופט, אבל הוא לא שיפוטי.