Core Web Vitals למתחילים
זה חלק נוסף מהבלוג של קואליקס, רק עוזר לכם להבין טוב יותר.
תראה… פעם הכול היה פשוט. היית עושה אתר, זורק עליו טקסטים, שם כמה קישורים – והופה, מקום ראשון.
גוגל? היו עסוקים בלספור מילים ולבדוק אם הכנסת את מילת המפתח בפסקה הראשונה (מספיק פעמים, אבל לא יותר מדי, חלילה).
אבל השנים עברו, וגוגל – כמו כל בן אדם שעבר ארבע מערכות יחסים עם אתרים גרועים – נהיו יותר חשדניים.
אחת מהתשובות שלהם לחיים הקשים האלה? Core Web Vitals.
נשמע מרשים, כאילו מדובר בוויטמינים לאתר שלך. בפועל? אלו מדדים טכניים שהולכים לבדוק אם האתר שלך נותן לגולש חוויה כמו שצריך:
שהיא תהיה חלקה, מהירה, בלי קפיצות או עצבים.
אז מה זה בכלל Core Web Vitals?
שלושה מדדים עיקריים, כל אחד עם שם שגורם לך לרצות לשתות קפה חזק לפני שאתה מתחיל להבין מה רוצים ממך:
LCP – Largest Contentful Paint
מדד שבודק כמה זמן לוקח לאלמנט הכי גדול (לרוב תמונה או כותרת ראשית) להיטען. איך אני זוכר את זה? פשוט:
אם האלמנט הראשי עולה לאט – הגולש מהמר שאתה אתר איטי, וקם מהשולחן. בדיוק כמו בפוקר – אם אתה עושה צ’ק הרבה זמן, כולם חושבים שאתה לא בעניינים.
FID – First Input Delay
כמה זמן לוקח לאתר שלך להגיב בפעם הראשונה שהגולש מקליק. לחץ על כפתור והוא לא עשה כלום? זה כמו שתגיד “שאני רק אשאל את אשתי” בשולחן פוקר – אתה מיד מאבד את הקרדיט.
CLS – Cumulative Layout Shift
פה בודקים כמה דברים קופצים עליך בזמן שאתה גולש. אתה מקליק על משהו – והכפתור זז? זה כמו שהטילט נכנס באמצע משחק ואתה מאבד שליטה. גוגל שונאים את זה.
אוקיי… אבל מה זה אומר לי בתכלס?
זה אומר שגוגל כבר לא מסתפק בזה שהאתר שלך יהיה “רלוונטי” – הוא גם רוצה שהוא יתנהג יפה.
תחשוב על זה כמו שמישהו בודק לא רק אם יש לך יד טובה – אלא גם אם אתה מתנהג יפה בשולחן, לא עושה פוקר פייס מוגזם ולא משחק עם הצ’יפים כדי לעשות בלגן.
אבל אל תילחץ. לא תמיד צריך לרדוף אחרי 100 בגוגל פייג’ספיד. יצא לי לראות אתרים עם 70-80 בדירוגים – ועדיין מככבים.
למה? כי פשוט יש להם תוכן טוב, לינקים בריאים, והם נטענים מספיק מהר כדי שהגולש לא ילחץ על כפתור ה-X לפני שהוא קרא משהו.
תובנה אישית קטנה
פעם בא אליי לקוח עם אתר שאפשר היה להרגיש איך הפיקסלים מייבבים כשהם צריכים להיטען.
“אבל כל המדדים ירוקים!” הוא אומר לי, עם גרפים מהודרים מהדשבורד.
שאלתי אותו אם הוא בעצמו ניסה להיכנס לאתר מסלול מהיר מהסלולרי. שקט. אחרי שהוא בדק, חזר ואמר: “אה… הבנתי.”
אז מה אפשר לעשות בקצרה ולבד?
- לבדוק את האתר שלך בפייג’ספיד (pagespeed.web.dev) ולא להיכנס להיסטריה, רק להבין מה קורה.
- להוריד תוספים מיותרים, במיוחד כאלה שלא ברור מה הם עושים מלבד להאט הכול.
- אם יש תמונות כבדות – לכווץ. לא להוריד איכות בצורה קיצונית, אבל כן להפעיל שכל – אין צורך בתמונה בגודל של טפט לסלון.
- ולהבין: מה שחשוב זה שהאתר ירגיש זריז, לא שתהיה לך תעודת הצטיינות מ־Google.
משהו לסיום
תראו, Core Web Vitals זה לא קסם ולא סוף העולם. זה פשוט עוד דרך שבה גוגל מנסה להבין אם האתר שלכם בנאדם או עונש.
תתחילו מלהרגיש את הדבר בגוף: תיכנסו לאתר שלכם מהנייד, בלי וייפיי, ובלי סבלנות.
אם הוא עולה בלי שתרצו לבעוט במשהו – אתם כנראה כבר בדרך הנכונה.
זכרו: SEO זה מרתון עם עצירות לקפה, לא ספרינט פרנואידי. תנשמו. תעשו עוד צעד קטן קדימה.
ואם נסכם את הכול ברגע של פיכחון – SEO לפעמים מרגיש כמו דיאטה על עדשים: כולם מבטיחים תוצאות, אבל רק חלק מצליחים להחזיק בזה לאורך זמן. Core Web Vitals זו עוד שכבה במשחק, לא המפלצת של הבוס האחרון. כשנוגעים בדברים הנכונים ובאמת חושבים על המשתמש (זה נשמע קלישאה, אבל גוגל אוכל את זה), התמונה מתחילה להתבהר. כן, זה יכול להיות מתסכל – במיוחד כשפתאום תוסף חמוד ששמת גורם לדירוג שלך לצלול כמו לבנת בטון. אבל עם קצת סבלנות, הקשבה, ובלי לרדוף אחרי כל ציון ירוק כאילו הוא סוף פסוק – אפשר להגיע רחוק. זכרו: אתם לא חייבים להיות מושלמים, רק קצת יותר טובים מהמתחרה הבא בתור. והיי, אם הכול נכשל, תמיד אפשר לזרוק הכול ולעבור למכור לימונדה. לפחות שם אף אחד לא בודק CLS.